ד"ר מרים אדהאן
דברים רבים יכולים להכעיס ילדים. מתקופת הינקות ואילך, הם נעשים "כועסים" אם לא מחזיקים אותם מספיק, אם הם רטובים או רעבים ואם הם לא מקבלים מספיק גירויים או מספיק זמן רגוע ושקט. לאחר מכן הם מתחילים לגדול והם כועסים כי מישהו מקבל עוגייה גדולה יותר או יש לו צעצוע שהם חושקים בו, או שהם לא אוהבים את הגן או המעון או המשפחתון שבו הם מבלים במשך היום, או שהם פשוט חשים חסרי אונים או דחויים. חוץ מלילות ללא שינה, ההתמודדות עם ילדים כועסים היא אחד הדברים הקשים ביותר בהורות. זה עניין מתיש, מביך ומורט עצבים.
יש ילדים שכועסים לעתים נדירות ביותר. הם באמת צייתנים וממושמעים. אם לא קיבלתם ילדים מן הסוג הזה (מן הסתם, למזכיר היושב גבוה בשמים נגמרו סוגים כאלה בשלב מסוים), ויש לכם ילדים מן הסוג היותר מתריס ועיקש, אתם זקוקים לסדרה שלמה של אסטרטגיות כדי להתמודד עם כעסיהם בלי לאבד את עשתונותיכם או את אופייכם. מה שאספר לכם זה רק מה שעבד עם הילדים שלי – כי גם לי לא היו ילדים מן הסוג השקט והנינוח.
1) אמנו את עצמכם לחשוב או להגיד בקול רם, "תודה על ההזדמנות הזו לעבוד על האופי שלי"...
2) אמרו, " לכעוס זה דבר טבעי". ...שיכחו את הרגשות והתמקדו באופן התפקוד שלכם – במה אתם עושים.
אם אינך הלל הזקן, סביר כי תחוש רגשות כעס לעתים, במיוחד כשאתה חש שבוגדים בך, מתעלמים ממך, בזים לך או שאתה חש משועמם. ..
3) אמרו את המלים, "פתרונות! ה' יעזור לנו למצוא פתרון". את יכולה אפילו לרקוד את "ריקוד הפתרונות" שבו את אוחזת בידו של הילד (אם אינו עומד לבעוט בך) ושרה "פי-ת-רון, פי-ת-רון, אנחנו צריכים רק פי-ת-רון". אם הילד מתחיל לצחוק, מה טוב.
4) אמרי לילד מה את עושה כדי להירגע בעצמך כשאת כועסת. כאשר את ממתינה מאחורי משאית הזבל או מחכה למישהו שמאחר, את אומרת "אני מתאמנת בלהיות סבלנית". ...
5) במקום לומר לילדים מה לא לעשות, אמרו להם מה כן לעשות. הם צריכים לדעת שזה לא בסדר לנהוג כפי שמכתיב להם כעסם ולפגוע באחרים. אמרו להם, "תגידו במלים מה שאתם רוצים", או "אתם יכולים להוציא את הכעס שלהם בקפיצה על הטרמפולינה או בצחצוח כלי הכסף", או "צייר לי ציור של איך אתה מרגיש ועוד ציור – של הפיתרון". ...
6) אל תיכנעו לדרישותיהם אם הם מאיימים עליכם או אם מדובר בעיקרון חשוב. הצהירו ברור מהם הכללים: "אני אוהב אותך יותר מדי מכדי שאקנה לך אוכל קלוקל וגרוע". ...
7) שבחו אותם על כך שהתמודדו עם כעסם בדרך חיובית. משהו כמו, "כל הכבוד שלא הרבצת לאחיך כשהוא לקח את הדברים שלך". ...
זיכרו: אם תכו, הם לומדים להכות. אם תצרחו, הם לומדים לצרוח. אם תוותרו, הם לומדים שאתם לא מסוגלים להגן עליהם ושאי אפשר לסמוך עליכם. להיות הורים טובים משמעו שלפעמים תצטרכו להציב גבולות שיגרמו לילדיכם לשנוא אתכם, לדחות אתכם או לבוז לכם. כמה ענווה תיווצר אצלנו הודות לכך! בכל פעם שאנו מתאמנים בשליטה עצמית, אנו צומחים רוחנית....
למאמר המלא של ד"ר מרים אדהאן:
כך תתמודדו עם ילדים כועסים - צער גידול בנים... וגם בנות
