יום חמישי, 14 ביוני 2012

הציצית של אבא - סיפורים בני ימינו

...

אבא לימד אותי כיצד לקלוע את הציצית של טליתו. אינני חושבת שהוא אי-פעם קלע את צמותי, אך הוא לימד אותי כיצד לקלוע את החוטים שהשתלשלו מטליתו הלבנה והרכה.
אתם ודאי חושבים לעצמכם, מדוע עובדות אלה כה משמעותיות? כמובן, גבר יכול לקלוע צמה פשוטה, ולכן מדוע שלא יוכל להקנות מיומנות זו לבתו היחידה? אז תבינו, אבי היה עולה חדש. ...
כשהתבגרתי לא היו הרבה דברים נוספים שזכרתי את אבי מלמד אותי. ...
ואולם, היום, מה שאני זוכרת מהקולג' נראה כמו טשטוש אחד גדול של טריוויה אינטלקטואלית לעומת השיעורים הפשוטים של אבי. הוא לימד אותי לומר "שמע ישראל" לפני השינה ו"מודה אני" כשהתעוררתי. הוא לימד אותי את הברכות ללחם, יין ולפעמים גם לויסקי. לא תמיד אני זוכרת לומר ברכות לפני אכילה, אך אני יודעת את כולם בעל-פה. כמו שאני זוכרת את המספר שלי בביטוח לאומי או את שמי היהודי.


לסיפור המלא והמרגש:
הציצית של אבא - סיפורים בני ימינו

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה